אבי פחימה נ' שטראוס שיווק בע "מ

החלטה

לפניי שתי בקשות מטעם התובע (להלן:"המבקש"): בקשה למסירת מסמך מקורי לצורך עיון ובדיקה, ובקשה להזמנת עדים.

הבקשה הראשונה

1.במסגרת דיון ההוכחות, אשר התקיים ביום 15/06/11, הגיש ב"כ הנתבעת (להלן:"המשיבה") לבית המשפט מסמך מקורי הנושא כותרת "התחשבנות כספית" וסומן כנ/2 (להלן:"המסמך"), עליו חתום המבקש.

לטענת המבקש, הוא הוחתם על המסמך בכפיה, וכשחתם עליו, המסמך לא נשא תאריך. המבקש סבור, כי התאריך הנקוב במסמך הוסף ע"י מאן דהוא זמן רב לאחר חתימת המסמך, ולכן דורש לקבל לידיו את המסמך על מנת לעיין בו ולבדקו. לדברי המבקש, לעניין זה, חשיבות רבה להוכחת חוסר תום ליבה של המשיבה.

בתגובה טענה המשיבה, כי צרפה את המסמך לכתב הגנתה, ביום 22/02/06, לפני למעלה מחמש שנים, וכבר אז טען המבקש כי המסמך נחתם מאוחר לתאריך הנקוב בו, אך לא ביקש לבדוק את אותנטיות התאריך הנקוב במסמך. לדברי המשיבה, בדיקת המסמך על ידי המבקש עשויה להוליד חוות דעת נוספת בתיק מטעמו, וזאת לאחר שראיות הצדדים הוגשו לתיק בית המשפט, ולאחר שכבר החל שלב חקירתם של עדי התביעה.

בתשובה לתגובה טען המבקש, כי עיתוי הבקשה אינו מקרי, שכן במהלך דיון ההוכחות הוכח כי המשיבה מתארכת מסמכים באופן מלאכותי, מאוחר ו/או בדיעבד, שכן על גבי מסמך נוסף הנושא כותרת "שינוי אסטרטגית הפצה" והנושא תאריך 08/10/01 (ת/2), אישר מנהל המשיבה כי המבקש קיבל לידיו את המסמך כחודש לפני שהופק, ביום 13/09/01.

דיון והכרעה בבקשה

2.במקרה שלפניי, אינני רואה הצדקה למנוע מהמבקש לעיין ולבדוק את המסמך המקורי, אף בשלב זה של ההליך. במהלך דיון ההוכחות, אשר התקיים ביום 15/06/2011, טען ב"כ המשיבה, כי עפ"י רישומי המשיבה נמסר המסמך, ת/2, למבקש ביום 13/09/01, כאשר התאריך הנקוב במסמך זה הוא 08/10/01 (עמ' 194-193 לפרוטוקול). המסקנה המתבקשת היא, אפוא, כי התאריך הנקוב הוסף בדיעבד. לפיכך אני סבור, כי עובדה זו מהווה טעם המצדיק בדיקת אותנטיות התאריך הנקוב גם על גבי המסמך נשוא בקשה זו, ובפרט לאור טענת המבקש כי חתם בכפייה על מסמך לא מתוארך, והתאריך הוסף לאחר שנים.

באשר לטענת המשיבה לפיה, אין להיעתר לבקשה משום שמסירת המסמך לידי המבקש לצורך בדיקתו, תוביל להגשת חוות דעת מומחה נוספת מטעמו, לאחר שהחל שלב ההוכחות – אני רואה לדחותה.

הלכה היא כי בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות נוספות, אף לאחר שהחלו ההוכחות, ובלבד שהראיות הנוספות דרושות לבירורה של האמת. יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופטת דורנר ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 22.05.01):

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העקרון לפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ראו ע"א ‎507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד יט (4)‎; ע"א ‎579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו (3)‎738 ; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132.

עם זאת, עקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה ‎457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) עמד על כך השופט צבי ברנזון:

'הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות...

איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה'.

[ע"א ‎189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ (3) 477, 479]

במקרה שלפניי, אני מוצא טעם בטענת המבקש, לפיה הצורך הממשי בהגשת בקשה זו, התעורר במהלך דיון ההוכחות. בעוד שבית-המשפט נוטה לקבל ראיות בעלות משקל גם כאשר האיחור בהגשתן נובע מהתרשלותו של בעל-דין, מקל וחומר ראוי להיעתר לבקשה כאשר הנסיבות העובדתיות הנוגעות לראיה התגבשו רק לאחר שהחל שלב ההוכחות, ולמבקש לא הייתה אפשרות אוביקטיבית להגישה במועד מוקדם יותר. לגופו של עניין, השתכנעתי כי בדיקת אותנטיות המסמך דרושה לצורך בירור האמת ועשויה להשפיע על תוצאותיו של ההליך.

לפיכך, אני מאשר למבקש לקבל לידיו את המסמך נ/2 לצורך בדיקתו.

הבקשה השנייה

3.ביום 01/05/11 הגיש המבקש בקשה לזימון עדים. ביום 15/06/11 התקיים בתיק דיון הוכחות, בסופו סוכם כי מטעם התביעה יעידו הגב' סיון פחימה, רו"ח יוסף ספיר וגיא רבינוביץ' (עמ' 240 לפרוטוקול, שורות 1 ו-2). ביום 20/06/11 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה בבקשה לזימון עדים, ובתאריך 15/08/11 דרשתי מהמבקש להבהיר מה פשר הבקשה.